פרשת הקטורת
אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת
קְטרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם כַּאֲשֶׁר
צִוִּיתָ אוֹתָם עַל יַד משֶׁה נְבִיאָךְ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:
וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה
סַמִּים וּלְבנָה זַכָּה. בַּד בְּבַד יִהְיה: וְעָשִיתָ אתָהּ קְטרֶת רקַח
מַעֲשֵה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק
וְנתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ
שָׁמָּה. קדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר וְהִקְטִיר עָלָיו
אַהֲרן קְטרֶת סַמִּים. בַּבּקֶר בַּבּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרת
יַקְטִירֶנָּה: וּבְהעֲלֹת אַהֲרן אֶת הַנֵּרת בֵּין הָעַרְבַּיִם
יַקְטִירֶנָּה. קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדרתֵיכֶם: תָּנוּ רַבָּנָן
פִּטּוּם הַקְּטרֶת כֵּיצַד. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה
מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן
יְמוֹת הַחַמָּה מָנֶה בְּכָל יוֹם. מַחֲצִיתוֹ בַּבּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ
בָּעֶרֶב. וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כּהֵן גָּדוֹל
וְנוֹטֵל מֵהֶם מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. מַחֲזִירָן
לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת
דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמֲמָנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ
הֵן: הַצֳּרִי. וְהַצִּפּוֹרֶן. וְהַחֶלְבְּנָה. וְהַלְּבוֹנָה. מִשְׁקַל
שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. מוֹר. וּקְצִיעָה. וְשִׁבּוֹלֶת נֵרְדְּ.
וְכַרְכּוֹם. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. קוֹשְׂטְ
שְׁנֵים עָשָׂר. קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה. קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בּוֹרִית
כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין
תְּלָתָא. וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק.
מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע. מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן
הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ
דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא
שְׁרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא
בָאָה כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה.
יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפּוֹרֶן
כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ אֶלָּא
שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד:
תַּנְיָא, רִבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב.
הֵיטֵב הָדֵק. מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ
לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה. לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר
רִבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין.
וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה: תָּנֵי בַר
קַפָּרָא: אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל
שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן
בָּהּ קָרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ.
וְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה
כִּי כָל שְׂאר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה': ה'
צְבָאוֹת עִמָּנוּ. מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקב סֶלָה: ה' צְבָאוֹת.
אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ: ה' הוֹשִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם
קָרְאֵנוּ: וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם. כִּימֵי
עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמנִיּוֹת:
הסבר לברכה
קטרת = ק'-קדושה. ט'-טהרה, ר'-רחמים, ת'-תקוה. (מדרש תנחומא). ''אמר
הקב''ה לישראל, מכל הקורבנות שאתם מקריבים לפני, אין חביב עלי כקטורת''.
כהן אשר הקטיר קטורת היה מתעשר בזכותה,לפיכך תיקנו בבית המקדש שכל כהן
יקטיר רק פעם אחת כדי לזכות גם את חבריו הכוהנים לעשירות. ומכיוון שחשובה
כל כך מעלת הקטורת, ישתדל אדם לומר פרשה זו בכל יום, בבוקר ובערב, ואל יקשה
הדבר בעיניו להתעכב עוד שעה קלה בתפילה לאומרה כדי לעשות נחת רוח לקונו
כיון שהקטורת גדולה מן התפילה, שהתפילה נתקנה במקום הקורבנות, וכבר בארו
לעיל שהקטורת חשובה יותר מכל הקרבנות, נמצא שהקטורת חביבה יותר מן התפילה.
וכן בהיותה רפואה טובה לטיהור החטאים. בזוהר (ח"ב ריב, ב) שבחו מאוד את
מעלת אמירת פיטום הקטורת, שעל ידה ניצלים מכל מיני פורענויות. מעלה גדולה
היתה לקטורת שהיתה תרופה מאירה לטהר הבריות מן החטא. פרשת הקטורת (פיטום
הקטורת) מופיעה בכל סידור. את הפרשה רצוי לקרוא לפחות 3 פעמים ביום.
(פעמיים בבוקר ופעם אחת אחרי הצהריים). ע"פ המדרש, יש סודות עמוקים בפרשת
הקטורת ויכולתה להציל חיים ולה סגולות רבות. ''קטורת תמיד לפני ה'''
שפירושו, תמיד היא עומדת לפני הקב''ה יותר מכל עבודות אחרות, כי חביבה היא
מעשה הקטורת, והיא יקרה וחביבה לפני הקב''ה מכל העבודות ורצונות הטובות
שבעולם. סגולות פרשת הקטורת: קריאת פרשת הקטורת מתוך הקלף הינה סגולה
עצומה לפרנסה טובה ולכל הישועות. משה רבינו אמר לאהרן "מהר קח את המחתה
ותן עליה אש והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם, כי יצא הקצף מלפני ה' החל
הנגף", ובאמת כך עשה ועצר את מלאך המוות. זהו סוד הקטורת שהייתה מגינה על
עם ישראל בכל הצרות. סגולות פרשת הקטורת : א. כל האומר פיטום הקטורת מבטל
את גזרת המוות מתוך ביתו [זוה"ק פרשת פינחס]. ב. סגולה גדולה שימצא חן
וחסד בעיני כל רואיו. ג. האומר פרשת הקטורת יינצל מן המושלים. ד. טוב מאד
שאדם חולה יקרא את פרשת הקטורת ויועיל לו לרפואה. ה. טוב מאוד לנשמת הנפטר
לומר פרשת הקטורת לעילוי נשמתו. ו. קריאת הקטורת מגנה על האבלים שלא
יזוקו בימי אבלותם. ז. סגולה לזווג הגון כי הקטורת גורמת לקישור וחיבור
בין העולמות העליונים לבין התחתונים וגורם להוריד שפע מלמעלה. ח. מהמעלות
הגדולות ביותר של הקטורת היא פרנסה טובה ובשפע. ט. וכן שיש גזרות קשות ועת
צרה טוב מאוד לומר פרשת הקטורת בכוונה גדולה בבתי כנסת, וידוע שהכל יתהפך
לטובה. ועוד .. ועוד .. ועוד ... כפי שמופיע בספר הזהר הקדוש שכותב שם על
הקטורת דברים נפלאים ביותר [ פרשת ויקהל ] וזה תוכנם : אם בני אדם היו
יודעים מעלת מעשה הקטורת לפני הקב"ה היו זהירים בה והיו נוטלים כל מילה
ממנה על ראשם ככתר זהב, וכל מי שרוצה להיות נזהר בדבר הזה ומשתדל בדבר הזה
צריך להתבונן במעשה הקטורת, ואם יכוון בה כל יום יגרום לאדם ברכה והצלחה
בכל מעשה ידיו, ולא יבוא לידי עניות לעולם
לחנות הוירטואלית
http://www.nchen.co.il/
לחנות הוירטואלית
http://www.nchen.co.il/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה